תסמונת השחלות פוליציסטיות

תסמונת השחלות הפוליציסטיות שכיחה ביותר במתבגרות ובנשים צעירות ופוגעת ב 5-10% מהנשים. מדובר בהפרעה האנדוקרינית השכיחה ביותר, אשר גורמת לתפקוד לא תקין של השחלות. ההפרעה בפעילות השחלתית מתבטאת במיעוט או היעדר ביוץ ולכן גם היעדר ווסת או מחזורי ווסת לא סדירים. ההפרעה מתבטאת גם בעודף הורמונים זכריים הגורמים לשיעור יתר בדרגות חומרה שונות, שיעור יתר נצפה לראות בפנים, חזה, בטן, גב וירכיים. התסמונת עלולה לגרום גם לאקנה, עור שמנוני וסבוריאה.
מאחר ומדובר כאן במיעוט או היעדר ביוץ תסמונת השחלות הפוליציסטיות מהווה את אחת הסיבות להפרעה בפוריות בנשים צעירות.
קיים קשר בין תסמונת זו למחלות נוספות כמו: השמנה, סוכרת מבוגרים, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם ומחלות לב וכלי דם ( "התסמונת המטבולית").
ניתן לומר שקיים קשר מוכח בין השמנה או עודף משקל לתסמונת השחלות הפוליציסטיות בכך שניתן לראות בשיפור הניכר המודגם בירידה במשקל. השיפור בולט גם בעמידות לאינסולין וגם בסימנים אחרים כמו חזרת וסת, ופעמים הופעה סדירה שלה.
קיימת סכנה לשכיחות מוגברת של סרטן רירית הרחם בנשים עם מיעוט או היעדר וסתות לתקופה ארוכה. בסובלות משחלות פוליציסטיות הרירית שנושרת בדרך כלל במחזור הווסת, לא נושרת באופן סדיר ומתעבה. מצב זה הינו גורם סיכון של שגשוג הרירית שעלול להוביל בגיל מאוחר יותר לסרטן רירית הרחם.
קיים קשר מחקרי בין מתח כרוני לבין חוסר איזון הורמונלי.כמו כן יש קשר ישיר בין שחלות פוליציסטיות לבין רמות הורמוני מתח גבוהות.